קמפיין חוזרים לנביעות


אולי הייתי מאמין לקמפיין המעצבן של אורי גוטליב לנטישת ברי המים אם היה מטיף לשתיית מים מהברז, ולא נביעות, שהם המים בעלי הטעם הפלסטיקי ביותר.

"פרסומות ל-"ישראל היום" ב-"הארץ



חוק בסיסי ומובן מאליו בפרסום - אל תפרסם את המתחרים שלך. אז אם יש פרסומת ל-"ישראל היום" ב-"הארץ" כנראה שאחד מהם הוא לא עיתון.

פרסומת ממרח אגוזים השחר העולה


אז ממרח אגוזים של השחר הוא עילה מספקת למלחמת ברירה ומצדיק את מותם של מאות חפים מפשע (או שהוא כל כך מגעיל שמגיע לעם שהמציא אותו להיות מושמד).

ירון ברלד


סטנדאפיסטים בישראל ניתן לחלק ל-3 קבוצות- המעצבנים (מיקי גבע), המביכים (ישראל קטורזה), והלא מצחיקים (שלום אסייג), אבל ירון ברלד מנצח בקרב-רב.

נשיונל ג'יאוגרפיק


בילדותי נשיונל ג'יאוגרפיק עסקו בטבע, גאוגרפיה, ואיכות הסביבה, היום הם מפיקים סדרות על סמים, כלא, ונאצים. אז מה השתנה, הארגון או קהל היעד?

אבי בניהו - "פרשן" ב-לילה כלכלי



אבי בניהו מציע פרשנות ברמה של דמות טיפוסית מרחוב סומסום, אך לרוע מזלו הוא לא חמוד, לא פרוותי, ולא פונה לקהל של בני ארבע.

מדבקות פרסום של מנעולנים



מנעולנים בתל אביב עלו על שיטת שיווק מצויינת, כי באמת, למי אני אפנה כשנתקעתי מחוץ לבית אם לא לזה שהשקעתי רבע שעה בגירוד המדבקה שלו מהדלת שלי?

עכבר העיר - מחלקת התחקירים



עכבר העיר משקיעים בתחקיר: "שנות ה-90 סיפקו לנו קלאסיקות אקשן- שליחות קטלנית, באטמן והנוסע ה-8." רק חבל שסרטים אלה יצאו ב-84, 89, ו-79 בהתאמה.

פרסומות יס / הוט



בפרסומות של יס טוני סופרנו מאיים שנתחבר אחרת נגמור רע, בפרסומות של הוט הבורר מתפרץ לבתי הלקוחות (ורוה"מ נגרר אחריו). סוף סוף קצת אמת בפרסום.

בזק - Free WiFi




בזק היקרים (תרתי משמע), כבר יש בישראל רשת WiFi חברתית, קוראים לה בית הקפה השכונתי. הם אפילו מגישים קפה.

במבה במילוי קרם במבה



על מנת להכין במבה במילוי קרם במבה טובי הפועלים במפעל של אסם לועסים במבה, אוספים את מה שנתקע להם בין השיניים ומכניסים את זה לתוך במבה חלולה.

יואל הופמן



לפעמים ספר דל מילים ומשמעות זוכה לתהודה כי מבקרים / קוראים מוצאים בו הרבה מעבר לתוכן. מי שכותב ספר אחד כזה הוא שרלטן, מי שכותב 10 הוא יואל הופמן.

הכלב שדיבר (על המלחמה) - אלכס אפשטיין



אלכס אפשטיין מנסה נואשות לכתוב כמו חורחה לואיס בורחס, או לפחות קארל צ'אפק, אבל בפועל לא מצליח להגיע אפילו לרמה של אתגר קרת.

פרסומת לירושלים - תפנימו, אתם נמלים




אני בניגוד לכל הציניקנים דווקא חושב שזה יפה מאוד שעיריית ירושלים נתנה לחבורת ילדים מאותגרים שכלית לעשות לעיר פרסומת... רגע, מה? הם לא?

אלנבי - ערוץ 10


על פי חצי צפייה בחצי פרק של אלנבי אין פה דבר חדש או אותנטי - בעל מועדון רגיש ומוסרי, חשפניות עם לב זהב, פסקול לעוס, אלימות, סקס ושאר קלישאות.

"בעז גאון - מדור דעות, "הארץ



סגנון הכתיבה של בעז גאון טרחני, מזויף, ומיוזע ממאמץ עד כדי כך שגם כאשר הדעה שלי זהה לשלו (וזה לרוב המקרה) אני נוטה לשקול מחדש את עמדתי.

עכבר העיר- ביקורת "טייק אוויי" של נעה יעקובוביץ


המבנה הקבוע של הטור "טייק אוויי" בעכבר העיר:
1. הזמנתי חבר/ה לאכול בחינם.
2. הבעיות שלו/שלה.
3. הבעיות שלי.
4. 20 מילים על האוכל.

פרסומת הונדה - האיש העלוב ביותר בעולם


יש דבר יותר עלוב ועצוב מאדם ששונא את חייו, ביתו, ומשפחתו כל כך עד שההנאה היחידה שלו היא הנהיגה? אולי רק העובדה שבהונדה חושבים שגם אנחנו כאלה.

פוליטיקה ישראלית

איור: עמוס בידרמן
פעם חשבתי שבפוליטיקה הכל מותר כל עוד לא תופסים אותך. עכשיו מסתבר שגם אם תופסים אותך זה לא נורא - ע"ע דרעי, בניזרי, ליברמן, אולמרט, הנגבי...

כמעט נורמלי - הבימה


טוויסט חצי מעניין בעלילה לא מציל את ההפקה הארוכה מדי הזו מטרחנות דידקטית; הסתמכות יתר על כישוריו המוזיקליים (ושרירי הבטן) של הראל סקעת.

יונה ונער - גשר



שאלה: האם יש משהו נורא יותר משחקנים מבוגרים שמשחקים ילדים בקול מתיילד?

תשובה: כן; שחקנים שעושים זאת ובו זמנית מקריינים את מעשיהם בגוף שלישי.

דנ(י) חלוץ



מתי דן חלוץ הפך לדני? ולמה? כדי שלא נחשוב שמדובר באותו דן חלוץ של מלחמת לבנון 2? "לא, אתה מתבלבל, דן כשל בתפקידו, אני דני חלוץ, כמו דני-דין."

"ביקורת מסעדות מאת שגיא כהן - מוסף גלריה שישי של "הארץ



יש לא מעט סופי שבוע בתקופה האחרונה בהם ביקורת המסעדות מאת שגיא כהן היא הדבר היחיד ששווה לקרוא במוסף גלריה שישי של עיתון הארץ.

"עכבר העיר- "גיליון צילומי מיוחד




חשבתם שהעכבר לא יכול להיות יותר עצלן ממה שהוא עכשיו (קשקש על עצמך ובדרך אגב ציין איזו מסעדה)? שיא חדש הושג! בשבוע הבא - גיליון פרסומות בלבד.